לאחר שעלה אבישי לסירתו אמר "טוב אז עכשיו אפשר להמשיך להפליג לעכו"
"מה קרה שם?" שאלה אלכס.
אבישי סיפר את כל הסיפור, איך ראה אותה מחוסרת הכרה וללא דופק וכיצד ניסה להציל את חייה. איך הדיפיברילטור עשה את שלו למרות שזו פעם ראשונה שהוא משתמש בו. כיצד הוא הפנה אותן לבית החולים ישר לראש מחלקת לב.
"וואו כל הכבוד, איזה מזל שהיית כאן" אמרה אלכס.
"כן, מה לעשות, המקצוע שלי רודף אחרי לכל מקום. זה מין מקצוע כזה שאי אפשר באמת לעזוב אותו" אמר אבישי.
"אז זהו, ממשיכים להפליג?" שאלה אלכס בפליאה. תוך שהיא תוהה איך הוא מסוגל אחרי מצב כזה של כמעט מוות להמשיך להפליג כאילו לא קרה כלום.
"למה לא?" הביט בה אבישי בתמיהה.
שחר שכבר הכיר את יכולתו המדהימה של אבישי להמשיך הלאה הסביר "כן אלכס, לאבישי יש יכולת מדהימה להמשיך הלאה. ברגע שאין לו מה לעשות בנושא. הוא פשוט ממשיך הלאה"
"אין לנו מה לעשות יותר. בבית החולים יטפלו בה. מן הסתם ישאירו אותה ללילה אחד שם. מחר כשנחזור הן בטח יתקשרו לספר"
עכשיו הגיע תורו של שחר להביט מופתע באבישי "אתה רוצה לומר שלא לקחת טלפון שלהן ואתה מחכה להן שיתקשרו אליך?"
זה היה קצת משונה, כי אבישי בדרך כלל היה כל כך מסור לחולים שלו.
אחרי רגע המשיך ואמר בצחוק בעברית "סירה מלאה נשים ואתה לא לוקח טלפון?"
"מה אתה חושב שאני כמוך חושב רק על נשים?" ענה לו אבישי בצחוק.
אלכס הביטה בשניהם, לא מבינה מה הם צוחקים. או איך בכלל אפשר לצחוק במצב כזה.
"טוב, למה אנחנו מחכים, בואו נרים מפרשים ונחזור להפליג. עכשיו אין עוד סירות שיטבעו כאן באזור" אמר אבישי.
תוך רגעים ספורים היו שני המפרשים פתוחים והם המשיכו להפליג. לאלכס היה קצת קשה לחזור לשגרה. אחרי הכל לא כל יום רואים שני מקרי חירום אחד אחרי השני. היא מפליגה בים מילדותה ומעולם לא נתקלה במקרה כזה של התקף לב בהפלגה. בכלל צירוף מקרים מדהים. מקרה של חדירת מים שיכלה לטפל בו בקלות יחסית ומיד אחרי זה מקרה חירום רפואי. איזה מזל יש לבנות האלו. מצד אחד מזל רע של שני מקרי חירום אחד אחרי השני ומצד שני האנשים המתאימים ביותר לטיפול בבעיות. אבישי כנראה רופא מעולה. היא הניחה שמנהל המחלקה מן הסתם מאד מעריך את אבישי ולכן יתן לבחורה את הטיפול הטוב ביותר שאפשר. היא לא ידעה עד כמה היא צדקה.
לבית החולים הגיעה חגית בלווית יעל חברתה. הן נגשו לעמדת האחיות בכניסה למחלקה ובקשו את ד"ר שרוני. האחות הביטה בהן המומה. היא לא הייתה רגילה שככה מבקשים את ראש המחלקה. "למה אתן צריכות אותו?"
יעל הגישה לה את המכתב ואמרה "קיבלנו הפנייה מד"ר אבישי כץ"
האחות הביטה בשתיהן המומה "ד"ר כץ?"
"כן" הן ענו ביחד. לא מבינות מדוע האחות כל כך מופתעת.
"חשבתי שהוא עזב לגמרי את הרפואה" אמרה האחות תוך שהיא מתקשרת לד"ר שרוני.
"תגשו בבקשה למשרד שלו" אמרה האחות לאחר מספר רגעים והצביעה לעבר המשרד. הן נגשו למשרד והביטו בשלט על הדלת. עכשיו הן הבינו את הפליאה של האחות שהן בקשו את ד"ר שרוני. מן הסתם לא מגיעים ישר לראש המחלקה.
ד"ר שרוני הביט חליפות בחגית ובמכתבו של אבישי ואמר "יש לך מזל. הגעת לרופא הכי טוב שאי פעם הכרתי. אבידה גדולה לרפואה שהוא עזב." חגית ויעל הביטו בו המומות.
הוא המשיך מיד "טוב די עם הרגשנות. אם אבישי ביקש, נעשה את הבדיקות שהוא ביקש. נתחיל באקו דופלר ואחרי זה נתקשר לאבישי נראה מה הוא אומר"
תוך כדי כך הרים את שפופרת הטלפון ובקש מהאחות להכין לו חדר בדיקות עם ציוד לאקו דופלר. הוא עצמו יבצע את הבדיקה.
לאחר מכן הביט שוב בחגית ושאל "רגע, אבישי לא בדק אותך?"
יעל ענתה במקומה "הוא בדק אותה קצת עם סטטוסקופ, לזה אתה מתכוון?"
"כן. לאבישי יש כושר אבחון שלא יאמן רק מבדיקה עם ססטוסקופ ולכן מפליא אותי שאין במכתב אבחנה"
"הוא אמר שהוא לא יכול ממש לאבחן עם הציוד שיש לו"
"טוב, לא מתאים לאבישי אבל מיד נראה. כנסי לחדר בדיקות מספר 3 ותמתיני לי שם" אמר ד"ר שרוני.
"איפה אנחנו?" שאלה אלכס.
"אבישי הביט לכיוון החוף "אנחנו ליד חדרה, הגשר שאת רואה שם הוא מעגן לאוניות פחם ומסוע של פחם לתחנת הכוח" אמר תוך כדי שהוא מצביע לכיוון הגשר שכרגע לא עגנה לידו אף אניה.
"הרוח עד עכשיו לא התחלפה לצפונית שזה טוב" המשיך אבישי.
לפתע צלצל הטלפון של אבישי. 'מי זה יכול להיות?' חשב אבישי תוך שהוא עונה לטלפון.
"שלום גלעד" אמר אבישי. לפי מספר הטלפון הוא ניחש שזה ד"ר גלעד שרוני, מנהל מחלקת לב בבית החולים.
אבישי תמיד פנה לאנשים בשמם הפרטי. הוא מאד לא אהב רשמיות. גם בתקופה שעבד בבית החולים תמיד ביקש שיפנו אליו בשמו הפרטי.
"חגית הבחורה ששלחת אלי הגיעה. לא הצלחתי למצוא שום סיבה להתקף הלב שאתה מתאר" אמר ד"ר שרוני.
אבישי חשב רגע ואז אמר "מדבר כזה פחדתי. אני לא הצלחתי לזהות שום דבר, אבל בהתחשב בתנאים בהם הייתי, לא סביר שהייתי מאבחן משהו"
"אתה היית מאבחן בכל מצב" אמר ד"ר שרוני בצחוק.
"האם תוכל להשאיר אותה לילה אחד בהשגחה? היא נראית לי בחורה צעירה ובריאה ולכן התקף לב זה די משונה." שאל אבישי.
"לא אבישי. שכחת שיום שישי היום? אם אשאיר אותה ללילה, אוכל לשחרר אותה רק ביום ראשון"
"צודק, לא חשבתי על זה, אתה יכול לתת לי לדבר איתה?" אמר אבישי.
כשדיבר עם חגית, ביקש ממנה ללכת הבייתה ולנוח ככל האפשר ואם היא רוצה, לבוא אליו בשבת בערב לסירה.
לאחר שסיים את השיחה אמר "אוף, אי אפשר להפטר מהמקצוע הזה"
"מה קרה?" שאלה אלכס.
אבישי סיפר לה בקצרה את תוכן שיחת הטלפון.
"האם אתה מצטער שלמדת רפואה?" שאלה אלכס.
"לא. אני חושב שאין מקצוע יותר מעניין ומאתגר מזה. אבל כמו לכל דבר, גם לזה יש חסרונות" אמר אבישי.
"אז מחר בערב אתה חוזר להיות רופא, לפחות לזמן קצר?"
"אני לא יכול להשאיר אותה ככה. אני אעשה כל שביכולתי לעזור לה" אמר אבישי
"כל הכבוד, זה יפה מאד"
שחר שכל אותה עת הקשיב לשיחה אמר "זה אבישי, הרופא הכי אחראי והכי מסור שיש."
זה הזכיר לו כיצד הוא בא עם אשתו זכרונה לברכה לאבישי למרות שלא היה הרופא שלה. אבישי ברגע ששמע את המקרה, עזב הכל ומיד התפנה לבדוק אותה. זה הוביל לטיפול מסור שנסתיים בניתוח השתלת לב. שלצערו לא הצליח והיא בסוף מתה.
המוות הזה השפיע הן על שחר והן על אבישי. זה היה בשביל אבישי האירוע שגרם לו לעזוב את הרפואה, לקנות את היאכטה הזו ולעבור לגור בה.